עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אלה החיים והמחשבות האמיתיים שלי, ללא פילטרים וקישוטים למיניהם.
הגעתם לתיבת ההמצאות שלי :)
חברים
GeminiIM ALedyasunshinesnow whiteפמיניסטית
נושאים
קרוב לשלמות
מחשבה ללא חשיבה
דיבור ללא מילים
נשיקה ללא שפתיים
אהבה ללא מילים.
חברות ללא ריבים
משפחה ללא תנאים
הצלחה ללא הסברים
אמונה ללא שינויים.
השגה ללא קנאה,
סיום ללא התחלה
התחלה ללא סוף
פרידה ללא שנאה.
התחברות ללא ידיעה
הערכה ללא ברכה
סיפור ללא עלילה,
הסתגלות ללא הכשרה,
עולם ללא הכנה.
כל הדברים ש
אתה מסתיר בלב, אוכלים אותך חי.
אנשים אוהבים ש
אתה מצליח, אבל לא יותר מהם.
הספר שאני קוראת כרגע:
•  סערת נפש
•  החבר הכי טוב של אחי
•  13 סיבות
שירים
פרקי "אהבה בריקוד"
•  פרק 1

פורים

28/02/2018 17:10
lea l
ימים של כיתה יב
פורים של השנה היה באמת מוצלח, ראיתי גם שהבית ספר השקיע קצת יותר משנים קודמות, לא הרבה הגיעו, במיוחד לא משכבת יב, אבל מי שכן הגיע אמר שהיה ממש טוב.
ההופעה שלי קצת התפקששה, להגיד את האמת. היה לי ממש כיף, אנשים אהבו ובאמת קיבלתי מלא אהבה ומחיאות כפיים...
אבל עם עצמי הרגשתי שמשהו שם לא הלך.
דבר ראשון אמרו לי במה קטנה- אז המצאתי את הריקוד על משטח ממש קטן, בסוף התברר שאני יכולה לעשות על הרצפה ולא על הבמה (הכל התקיים בתוך אולם הביט שהבית ספר הזמין לתלמידי תיכון..) אז יצא כך שהיה לי משטח גדול ואני עשיתי על חלק קטן- גם לא ממש הצלחתי תוך כדי להמציא קטעים מורחבים יותר(האימפרוביזציה לא ממש הלכה לי טוב).
בסך הכל היה בסדר, אבל הבוקר שלי באותו יום לא התחיל טוב, וכך גם זה המשיך. הבנתי שהגעתי להופעה לא מרוכזת בגלל מה שהיה לפניי זה ופעם ראשונה בחיי לא הצלחתי להתרכז כמו שצריך בזמן הופעה. 
אני מנסה שלא לשפוט את עצמי יותר מדי על הפשלות, כי באמת שהיו דברים שהוציאו אותי מדעתי וגרמו לי לאבד את הראש לכמה שעות.
אני אפצה את עצמי בטקס הבא- טקס יום השואה. באמצע חודש מרץ אני אתחיל להמציא ריקוד חדש, והפעם אני לא אשאיר מקום לאימפרוביזציה, כי הבנתי שזה לא תמיד הולך טוב...

בכל מקרה, פורים שמח!
IM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
Contemporary - Maddie

Eva Igo - Alive

men=women


high strung

כשכינור, בלט, והיפ הופ נפגשים הם מכניסים את הצופה לתוך סיפור שעוד לא נכתב. שני קצוות שונים מתחברים, כמו בכל סיטואציה רנדומלית בחיינו.
מהפוסטים שלי
Take me to church