עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אלה החיים והמחשבות האמיתיים שלי, ללא פילטרים וקישוטים למיניהם.
הגעתם לתיבת ההמצאות שלי :)
חברים
IM ALedyasunshinesnow whiteפמיניסטית
נושאים
קרוב לשלמות
מחשבה ללא חשיבה
דיבור ללא מילים
נשיקה ללא שפתיים
אהבה ללא מילים.
חברות ללא ריבים
משפחה ללא תנאים
הצלחה ללא הסברים
אמונה ללא שינויים.
השגה ללא קנאה,
סיום ללא התחלה
התחלה ללא סוף
פרידה ללא שנאה.
התחברות ללא ידיעה
הערכה ללא ברכה
סיפור ללא עלילה,
הסתגלות ללא הכשרה,
עולם ללא הכנה.
כל הדברים ש
אתה מסתיר בלב, אוכלים אותך חי.
אנשים אוהבים ש
אתה מצליח, אבל לא יותר מהם.
Songs
ערוצי יוטיוב אהובים

מה יותר קשה מלאבד מישהו..?

24/07/2017 20:57
לאה לוי
אני לא הכרתי אותו ,אני לא שמעתי את השירים שלו, אבל במפתיע אני הזלתי דמעה על הפטירה שלו.
אמיר פרישר גוטמן, הלך לעולמו.
מה שהכי נגע בי זאת העובדה שזה קרה בדיוק ביום שלפני שנה הוא קיבל את חייו מחדש.
הבן אדם הזה עבר דרך קשה וארוכת טווח של טיפולים, אשפוזים בבתי חולים ובקיצור, מסע נפשי כבד.
אחרי שהוא גילה לפני שנה, שמחלת הסרטן שלו כלל לא קיימת (בניגוד למה שבית החולים איכילוב קבע לו), הוא קיבל את חייו מחדש, בידיעה שהוא נשאר חיי וניצח את הכל. אז איך זה אפשרי ששנה לאחר מכן, כאשר הוא רצה לחגוג את האירוע הזה, הוא איבד את חייו?

הוא היה בטוח שהוא הולך למות באותה תקופה של הטיפולים ב"סרטן", אבל בעצם הוא קיבל את החיים לרגע קצר מאוד ושנה לאחר מכן הפסיק לנשום.
הוא הביא את חייו לקרובת משפחתו בת ה8, את חייו איבד יממה לאחר מכן.
הוא הציג את דעותיו בצורה מאוד כריזמטית בחדשות כנגד ההחלטה של איסור אימוץ ילדים להורים להט"בים, הוא פעל למען הסביבה והיה דמות מאוד בולטת בהפגנות הללו, אך לאחר שבוע מאז, הלך לעולמו.

הייתה לו אידאולוגיה והוא הלך איתה עד הסוף, אמר שזה לא הגיוני שהמדינה עוזבת ככה את קהילת הלהט"ב וטבע שאין להתגייס לצהל או לתרום למדינה באיזשהי צורה אם היא לא מוכנה להביא את האפשרות הבסיסית ביותר לזוג- להביא ילד למשפחה.
הוא עשה כל כך הרבה בשנה האחרונה, למד על עצמו ועל החיים בכלל, פיזר אהבה לסובבים אותו והעריך את החיים כלא ברורים מאליהם.
כשאתה רואה את המוות מול העיניים ורק סופר את הזמן לאחור, אתה מקבל תמונה אחרת לגמרי לגבי החיים.
זה לא הוגן שפתאום החיים לוקחים את זה ממך בחזרה ואתה מוצא את עצמך ללא דופק, מונשם, והפעם- באמת בדרך להיות מתחת לאדמה.

צריך להעריך את החיים, להודות על כל דבר ולא להיתקע על הדברים השליליים, כי אולי יקרה והגורל יביא אותנו למצב שמחר בבוקר כבר לא נראה אור יום..

שיהיה המשך ערב טוב לכולם, אני שוב מזילה דמעה כשאני כותבת את כל זה. 
החיים לא תמיד באים לטובתנו..
רות.
רות.
27/07/2017 19:09
הוא היה בן אדם מדהים ומעורר השראה והמוות שלו כל כך אכזרי והזוי אחרי כל מה שעבר... קשה לעכל את הסוף הטראגי הזה...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
Contemporary - Maddie

מהפוסטים שלי
Take me to church