כשאין מצב רוח או כשקשה,
הרעיונות יוצאים החוצה, הנה אחד מהם:
הילדה הזו עמדה מול המראה
ההרים והגבהות עמדו עכשיו מולה
והמחשבות צפו ללא הרף.
השמש זרחה בשמיים הכחולים
שנייה לאחר מכן, היו רק עננים אפורים.
הבלונים התפוצצו והציפורים לא צייצו.
אליסה כבר נפלה מזמן למעורה והארנב כלום כבר לא ידע.
השמלה האדומה, הנעל השקופה
על המדרגות נשכחה ואף לא אחד לא בא לחיפושה של הנסיכה.
שרק הפסיק להיות שמח
פינוקיו סוף סוף התגלח,
בובספוג עבר דירה- סנדי אירחה אותו כמו גדולה.
סקווידוויד התאבד,
מר קראב שדד את הממלכה אך הכסף לא הספיק ולכן נסע לירח ושם אולי יימצא את השפיץ.
המכשפות והשטנים הגיעו לעולם עם נשקים טעונים,
צה"ל מוכן ומזומן, בגבול עזה נשכן.
הטילים והפצצות, נורים בדרכים בלתי צפויות.
הקשת בענן הפכה לצילום של פעם
נעלי העקב נשברו והמסרק קשר את השיער.
המחשבון נשבר והבית ספר נשרף
המורים ננעלו במחסן השרת.
השמש שוב זרחה, הקשת בענן חזרה
בובספוג הבין שחייו לו, לא מתאימים.
ג'פטו בנה עוד ילד עץ, והשיר הזה יחזור על עצמו בפעם הבאה שהבן אדם יאבד את עשתונותיו.
;){kind=link}