עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אלה החיים והמחשבות האמיתיים שלי, ללא פילטרים וקישוטים למיניהם.
הגעתם לתיבת ההמצאות שלי :)
חברים
GeminiIM ALedyasunshinesnow whiteפמיניסטית
נושאים
קרוב לשלמות
מחשבה ללא חשיבה
דיבור ללא מילים
נשיקה ללא שפתיים
אהבה ללא מילים.
חברות ללא ריבים
משפחה ללא תנאים
הצלחה ללא הסברים
אמונה ללא שינויים.
השגה ללא קנאה,
סיום ללא התחלה
התחלה ללא סוף
פרידה ללא שנאה.
התחברות ללא ידיעה
הערכה ללא ברכה
סיפור ללא עלילה,
הסתגלות ללא הכשרה,
עולם ללא הכנה.
כל הדברים ש
אתה מסתיר בלב, אוכלים אותך חי.
אנשים אוהבים ש
אתה מצליח, אבל לא יותר מהם.
ערוצי יוטיוב אהובים
הספר שאני קוראת כרגע:
•  סערת נפש
•  mirror mirror
•  היורשת
שירים לנשמה
•  lonely together
•  LP
ההתרגשות בשיא
09/04/2018 23:23
lea l
ימים של כיתה יב
בין כל המתכונות והמבחנים יש את ההופעה שלי בטקס יום השואה בעוד יומיים, אני ממש מתרגשת.
הופתעתי כששמו על הבמה תפאורה של מן סוג של גטו , עם גדר חשמלית ודלת , זה יכול להיות רעיון מגניב.
לפחות משהו כייפי אני עושה בין מבחן למבחן, אני עושה את ההופעה פעמיים, פעם אחת לחטיבה ופעם אחת לתיכון. בתיכון כבר מכירים אותי וזוכרים טקסים אחרים, המורים ממש אוהבים ומפרגנים אחר כך, אני שמחה שיוצא לי לעשות את הדברים האלה ולהביא לאנשים הללו אומנות שהם לא נחשפים אליה ביומיום. אני מסכימה שהיפ הופ זה יפה, אבל יש עוד מיליון דברים אחרים שאפשר להיחשף אליהם.

0 תגובות
לא צפוי
05/04/2018 23:39
lea l
ימים של כיתה יב
לפעמים דווקא האנשים הכי לא צפויים עוזרים לך. אנשים שלא ציפית שיעזרו לך, כי אתה בנית על מישהו אחר.
אז זה נחמד בלב לגלות שיש אנשים שאכפת להם ממך!
בתקופה של יום הולדת את מבינה מי החברים שלך, ואני הבנתי.
0 תגובות
שיר שמצאתי
30/03/2018 13:09
lea l
המצאות

אני לא זוכרת מתי כתבתי את זה, מצאתי את זה היום בקבצים במחשב. קראתי, אהבתי, החלטתי לעלות לבלוג.


הכתיבה הצילה אותי באיזשהו מקום.

הכתיבה, שיוצאת מנשמתי ופורצת החוצה, יוצרת יצירות ומדברת אומנות.

כל פעם שהרגשתי אבודה/ בודדה/חלשה, הכתיבה יצאה ממני ונתנה לי להרגיש טוב יותר.

 

"לאנשים חכמים, קשה יותר להשתלב בעולם הזה"

 

אני רוצה להפסיק לחפש את עצמי,אבודה במיליוני מקומות ללא מודע לרצוני האמתי.

בין מיליוני אנשים, רוצה למצוא את האחד.

אבל אני לא אמצא אותו כי אני לא יודעת מי אני עדיין.

אנשים אומרים תהיה עצמך, אך איך דבר זה אפשרי אם אינני יודעת מי אני?

עזור לי אדם, עזור לי...

אנשים מתעלמים אחד מהשני, אנירואה אותם רצים לכל עבר אפילו בלי להבין שזה מזויף.

מי יבין אותי כמו שאני מבינה את עצמי? כנראה -אף אחד.

השמיים רחוקים והים עמוק, האנשים הקרובים מזמן כבר נהפכו לבהמות.

בואו נחזור לגן עדן, למקום מסתור עכשיו,

אני רוצה שיימצא חטא גן העדן החדש ונתחיל את השושלת מחדש.

להיות קרוב, להיות חם, ההפך הוא הנכון- להיות רחוק וקר.

אינכם יודעים מה עובר לי בראש, על מה אני חושבת ואילו דברים מסתירה.

האם אחד יעז להתקרב? למי יש פה לב?

 

ושוב חוזרת לאותה נקודה מרה,כשאין פה אף אחד בעת צרה.

יושבת וחושבת, מה יהיה השיר הבא..


2 תגובות
מחשבות שרצות
23/03/2018 21:48
lea l
ימים של כיתה יב, הערכה עצמית

זה כבר לא קשור למי יש יותר חברים, מי יותר מוצלח, מי עסוק יותר.

אנשים משתנים, קשרים מקבלים במה חדשה.

אנחנו בסוף יב', אנחנו מתחילים חיים אחריםלגמרי, מותר לנו להשתנות, מותר לנו לדאוג ולהתרגש.

אנחנו מוצר מוכן של תיכון, אבל רק מוצר התחלתי שלהחיים האמתיים.

אני מרגישה שמסכות וחומות, פחדים ומחבואים,הסתיימו.

איכשהו, שינוי של 180 מעלות מתחילת השנה.

אמרתי, לא אצליח, אשאר בתחתית, אשאר כזו שמפחדתלהתבטא, להכיר, לדבר ולחשוף.

אולי לא הגעתי ל100 אחוז הצלחה, אולי הייתייכולה קצת יותר, אבל לא אקשה על עצמי, גם ככה כלום לא היה קל.

הלבד שלי דווקא הפך להיות חבר טוב, פעם, סבלתי,היום- לפעמים אעדיף אפילו להיות עם עצמי מאשר עם אנשים, רוצה את המקום שלי, אתהלבד שלי, את הפרטיות, את הדברים שרק אני מבינה ויודעת, הדברים שהכי כיפיים לי שאףאחד אחר לא יבין.

1 תגובות
ריצה של היום
22/03/2018 22:54
lea l
ריצה
היום בריצה עשיתי איזושהי מנוחה של 10 דקות, אחר כך התחלתי לרוץ שוב ,הגעתי למצב שהרגשתי שאני יכולה לרוץ עוד איזה 40 דקות, וזה אחרי שכבר רצתי לפני מנוחה בערך חצי שעה. 
זה לא קורה לי, בדרך כלל אני עושה ריצה אחת ארוכה של חצי שעה ואם אני עוצרת- מאוד קשה לי להתחיל אחר כך לרוץ שוב. היום דווקא הגוף נתן להמשיך ולא הרגשתי עייפה, זה היה מוזר.
היה כיף להרגיש חסרת מעצורים, לנקות את הראש, לא לחשוב על כלום, מוזיקה באוזניים, לא צריך יותר מזה.
2 תגובות
לקחת עוד נשימה..
18/03/2018 21:47
lea l
ימים של כיתה יב, הערכה עצמית, יחסים
בין מבחן למבחן מצליחה לקחת נשימה ולכתוב פה לאחר הרבה זמן שלא.
אני ממשיכה לרוץ, ללמוד, לקרוא ולעשות דברים שעושים לי טוב.
היום הולדת שלי קרב ובא, אני מארגנת מסיבה בלופט, זה לא קל לארגן משהו, זאת אחריות גדולה. אני מזמינה גם את החברות שלי מההתעמלות- דבר שלא חשבתי שאעשה. אבל הן התלהבו ואמרו שברור שיבואו, זה משמח אותי, כי זה כמו פגישת מחזור, לא היינו כקבוצה מלא זמן, אני כבר מחכה לראות אותן. שתי בנות אני כן ראיתי במהלך השנים, אבל השתיים האחרות- לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נפגשנו...
אני רוצה שיהיה לכולנו שמח, עוד מעט מסתיימת השנה ולא בטוח שכל האנשים האלה יראו אחד את השני אחרי התיכון (אני מדברת בראליות ולא מגזימה..אני חושבת שהמון קשרים נאבדים אחרי התיכון, אבל אם זה לא יקרה- אהיה מופתעת כמובן ..:) )
אני רוצה שנהנה ונעשה יום של כיף. האירוע יהיה בחופש פסח בשבוע השני (אחרי שכל השבוע הראשון מלא בתגבורים אצלנו), ולכן, צריך לקחת חופשה קצרה ולנוח, לרקוד, להוציא את כל המחשבות והלחץ ופשוט לעשות כיף עם החברים שלנו.

לגבי האקס שלי (אם אפשר לקרוא לו ככה..), הוא לא יצר קשר מאז, למרות שאמר שלא רוצה לעשות את המצב גרוע יותר ולהתנתק לגמרי, אבל כנראה שתכניות של אנשים משתנות בהתאם למצב רגשי... הוא לא התקשר ואפילו לא שלח הודעה, מעניין אם ירשום לי מזל טוב בעוד כמה שבועות..
חברה שלי אמרה, למה שלא תזמיני גם אותו, הוא מגניב, אין לו בעיה עם אנשים שהוא לא מכיר, הוא יעשה כיף ויהיה מגניב. אני עניתי לה שזה לא רעיון טוב כל כך...לא יודעת, לא חושבת שצריך לעשות דבר כזה, בטח ובטח בגלל שהוא לא שמר על ההבטחה שלו ולא התעניין בשלומי כבר המון זמן.

אני חושבת שבכללי, מהחטיבה וכל התיכון, משהו עצר אותי מלהביא את עצמי לידי ביטוי, גם בבית ספר וגם בכללי. לכל אחד יש את הג'וקים שלו בראש, מה מפריע לו, מה מונע ממנו לדבר עם אנשים, להתחבר. והכי מכריע- מה גורם לכולנו להרגיש בטוחים בעצמנו.
אני המון זמן הייתי סגורה..שמתי לב שאחרי החודש ההוא עם האקס הזה, עברתי איזה משהו, בתוכי, באופי שלי אולי.. אני מרגישה יותר בטוחה. אני כבר אמרתי הרבה פעמים שהוא לימד אותי הרבה, וכך גם אני לימדתי אותו כמה דברים שהיה לו כנראה קשה להבין לפני... זה לא היה בשבילי סתם מסע, סתם אדם שאיתו היה סיפור אהבה לא מוצלח...אלה היו שיעורים לחיים, על איך אני אמורה לחשוב על מערכות יחסים, עם מי להתיידד ועם מי לנסות מעבר, על מי אני בכלל ומה אני מחפשת, מה אני מרגישה כשאני מתאהבת ומה גורם לי להפסיק לרצות להיות עם בן אדם, מה מפריע לי באנשים ומה מבעיר בי את האש הפנימית שלי ואת המוטיבציה..


יש ימים טובים יותר בבית ספר, ציונים טובים וציונים פחות טובים שאני מקבלת, לפעמים מתאכזבת, לפעמים מופתעת מעצמי. 
החיבור שלי לאנשים מתפתח ועולה רמה כל הזמן, התיידדתי עם כמה בנים מאז, הכרתי קצת יותר לעומק אנשים שאיתי בכיתה.

את התלות שלי בחברות ההיא שאני די בטוחה שהזכרתי עליה משהו בפוסטים הקודמים- מלמדת את עצמי ומתקדמת לעבר העצמאות והחופש :)

1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
Contemporary - Maddie

Eva Igo - Alive

men=women


high strung

כשכינור, בלט, והיפ הופ נפגשים הם מכניסים את הצופה לתוך סיפור שעוד לא נכתב. שני קצוות שונים מתחברים, כמו בכל סיטואציה רנדומלית בחיינו.
מהפוסטים שלי
Take me to church